<h1>ראב"ן סימן רפ"ג</h1>
<h2>דף צז:</h2>
כחל בס', והיכא דלא קרעו ובישלו עם הבשר אע"פ שנתבטל בס' אסור הוא הכחל שאם נפל לתוך יורה אחרת אוסר אותה אם אין בה ס' של היתר, מפני החלב שבתוכה שנתבשל בה עשאה נבילה ונבילה כל זמן שהיא בעין אינה בטילה, וכן כל איסור שהוא בעין אינו בטל להיות היתר. וכל איסור כמו שבא לפנינו משערינן ליה ולא אמרינן מעיקרא כי נפל היה גדול יותר, וכן כמה שיש בקדירה משערינן ולא כמה שבלעה כי הקדירה בולעת מן האיסור ומן ההיתר ומה שבלעה בלעה. וביצה שיש בה אפרוח בס', ואין הביצה מן המניין אלא ס' של היתר צריכה והיא, כי האפרוח נבילה ונותן טעם, אבל ביצה של עוף טמא לא יהבה טעם ואינה אוסרת דאמרי אינשי כמיא דביעי בעלמא.
<h2>דף ק:</h2>
פירוש מטמא בגדים אבית הבליעה היכי מטמא עוף (טמא) [טהור] אבית הבליעה משום דעוף קלישא טומאתו מטומאת בהמה דאילו בהמה מטמא במגע ובמשא דכתיב בה הנוגע והנושא ועוף אינו מטמא במגע דלא אזהר ביה רחמנא נוגע ונושא אלא טומאת אכילה בשעתא דמנח ליה על פומיה למיכליה, ואי מערים ואמר נבילת עוף (פגיעה) [בנגיעה] לא מטמא ולא מטמא אלא באכילה ושקול כזית נבילה ותחוב לנפשיה בכוש או בכרכר ואמר דלאו מיכל קאכילנא דמיטמא מיבלע קא בלענא אפי"ה חייביה רחמנא ואפילו (הכי עכיל) [היכא דעכיל] ליה עד בית הבליעה דמטמא בגדים עד הערב והכי תירץ רב חננאל בר חושיאל.
